<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף כג:</h2>
ומאד הזהר שלא תשקר אף בדברי הבאי כי חלול השם יש בדבר, ועולה ושקר לא תמצא בשפתיך אלא בדברים שמותר לשנותם מפני השלום, ובתלת מילי משנו רבנן בדבורייהו במסכתא בפוריא ובאושפיזא. ואל תחמוד להשתכר בשקר [אף לא שישקרו אחרים בשבילך] כי אז יצא שכרך בהפסדך, כי הוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, כת שקרים כת חנפים כת לצים כת מספרי לשון הרע. ועוד כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו. וכל המשנה בדבורו כאלו עובד עבודה זרה כתיב הכא (בראשית כ"ז, י"ב) והייתי בעיניו כמתעתע וכתיב התם (ירמיה י', ט"ו) הבל המה מעשה תעתעים.
<h2>דף כט:</h2>
אם שאלת מחברך כלי או כל דבר לעשות בו מלאכה אל תעשה בו מלאכה אחרת. ולא תשאל שום דבר שלא מדעת, כי השואל שלא מדעת גזלן הוא. ואל תשאיל לאחרים מה ששאלת בלא רשות המשאיל. ואם נתן לך אדם דבר להשתמש בו אל תמכרנו בלא רשות הנותן. ואם נתן לך דמים לקנות בהן טלית אל תקח בהן חלוק, כי המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן. כלל גדול בעולם ובתורה דעלך סני לחברך לא תעביד.
<h2>דף לב:</h2>
השמר לבל תצער לבעלי חיים הן בהמה הן עוף וכל שכן שלא לצער אדם שהוא עשוי בצלמו של מקום.
<h2>דף נח:</h2>
ויהיו עסקיו באמונה. וירחק מדבר שקר ומחברת אנשים רעים וממושב לצים. ואם יצטרך לשבת עמהם פן ילעיגו עליו ויראה כעושה עצמו חשוב, אל יכנס תוך דבריהם ואל ישיב להם כי אם בקוצר, ויקום מיד שיוכל. ויזהר שלא להונות את חבירו בדברים קל וחומר כי ענשן חמור מפני שלא ניתן להשבון. ואף עסקו עם הגוי יהיה באמונה פן יתחלל שם שמים ותורת ישראל תתבזה על ידו. ואם ישמע מוציאי דבה על איש לא יאמין להם כי שמא הם שונאים אותו אלא יעשה עצמו כמאמין ולא מאמין. ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל ישיב לו מאומה אלא יהא נעלב ולא עולב, ואל יצא לריב מהר. ואל יבא אצל בני אדם מתלחשים יחד. ואל יוציא דבה על שום אדם אף אם הוא שונאו, ואל ישנא בלבבו כי אם את אשר המקום שונא. וכל עניניו ועסקיו יהיו לשם שמים. ובשובו מעסקיו לביתו אל ישב בטל כי מה הוה לאדם להיות יושב ובטל, הלא הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי הרהורים רעים אף כי תלמוד תורה אין לה שיעור.
אם תוכיח את חברך, אל תוכיחנו ויתביש (ערכין טז ב), אבל תוכיחנו בסתר. ואפילו מאה פעמים. אל תלבין פני חברך ברבים, כי המלבין פני חברו, דם יחשב לו דם שפך. תדע, דאזיל סמקא ואתי חורא, ואין לו חלק לעולם הבא. ונוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים. אך אם הוכח הוכחת אדם בסתר כמה פעמים ולא קבל, מותר לביישו ולהלבין פניו ולשנאתו ולרדפו עד שיקבל. וכל מי שיש בידו להוכיח ואינו מוכיח אדם עובר, העברה בראשו. ואם הוכיח, אז נפשו הציל.
אל תקרא שום אדם בכנויו, אפילו שלא בפניו, ואפילו לומר לאדם כדי שיכירנו, אך דחוק עצמך לומר פלוני בן פלוני או מעיר פלונית עד שיכירנו ואל תקרא לשום בר ישראל בשום דבר בזיון ואפילו לקטן לקרותו מאוס דרך שחוק כי כולם נקיים וקדושים.
<h2>דף נט.</h2>
הוי זהיר בכבוד אשתך כדברי רבותינו זכרונם לברכה (יבמות ס"ב, ב') אוהב אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו, כי דייך שמגדלת את בניך ומצלת אותך מן החטא. והוי זהיר באונאתה כי דמעתה מצויה ושערי דמעה לא ננעלו.
<h2>דף ס:</h2>
אם אתה רוצה לשכור פועלים ומצאת עניים יהיו בני ביתך, ואל תבזה אותם אלא דרך כבוד תצוה אותם, ותשלם להם שכרם משלם ואל תדחם בלך ושוב כי הרבה לאוין יש בדבר ואליו הוא נושא את נפשו.
<h2>דף עה:</h2>
והוי רגיל בצדקה לפי כחך, ולכל הפחות שעבד עצמך לבורא לתת כופר נפשך חוק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה, כי אף עני המתפרנס מן הצדקה צריך לעשות צדקה. וכשתתן לו תן לו בסתר, כי מתן בסתר יכפה אף. וענייך קודמין. אל תקפוץ ידך מלהלוות לעני בשעת דחקו, כי גדול המלוה יותר מן העושה צדקה, ועליו נאמר (תהלים קי"ב, ג') [הון ועשר בביתו] וצדקתו עמדת לעד, כי אינו חסר בדבר, ויחשוב כי לכמה גוים הוא מלוה בלא רבית. ואם יקשה בעיניו להלוותו בלא משכון, ילונו במשכון ויקבע לו זמן להלואתו, ובתוך ימי ההלואה אל יקרא אותו לעשות מלאכתו או כל דבר אם לא יתן לו שכרו משלם, מפני שנראה כרבית.
<h2>דף עו.</h2>
ואל תמנע טוב מבעליו, אם שאלך אדם על דבר טובה שבעולם או דבר מצוה אל תמנענו מלעשותה אף אם אין דעתך על הדבר אמור לו עשה כחכמתך.
<h2>דף עח:</h2>
אם שאלת מחברך כלי או כל דבר לעשות בו מלאכה אל תעשה בו מלאכה אחרת. ולא תשאל שום דבר שלא מדעת, כי השואל שלא מדעת גזלן הוא. ואל תשאיל לאחרים מה ששאלת בלא רשות המשאיל. ואם נתן לך אדם דבר להשתמש בו אל תמכרנו בלא רשות הנותן. ואם נתן לך דמים לקנות בהן טלית אל תקח בהן חלוק, כי המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן. כלל גדול בעולם ובתורה דעלך סני לחברך לא תעביד.
<h2>דף פ.</h2>
אם שאלת מחברך כלי או כל דבר לעשות בו מלאכה אל תעשה בו מלאכה אחרת. ולא תשאל שום דבר שלא מדעת, כי השואל שלא מדעת גזלן הוא. ואל תשאיל לאחרים מה ששאלת בלא רשות המשאיל. ואם נתן לך אדם דבר להשתמש בו אל תמכרנו בלא רשות הנותן. ואם נתן לך דמים לקנות בהן טלית אל תקח בהן חלוק, כי המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן. כלל גדול בעולם ובתורה דעלך סני לחברך לא תעביד.
<h2>דף פו:</h2>
ואם יבואו אורחים לביתו יכניסם בסבר פנים יפות, ומיד בבואם ישים להם פת לאכול, כי פעמים בא העני ולא אכל, והוא בוש לשאול. ויתן להם לחמו ומימיו את אשר יוכל בפנים מאירות. ואף אם בלבו עצב ודאגה ישחנה מלבו בפניהם וינחמם בדבריו ויהיה להם למשיב נפש. ואף אם יש לו מאה עבדים [או שפחות] יטרח הוא בעצמו ויעמוד עליהם. מי לנו גדול כאברהם אבינו ששימש למלאכים והיו לו כמה עבדים ושפחות ובני בית ואף על פי שנזדמנו לו כערביים, וכל מה שעשה להם על ידי עצמו שלם הקדוש ברוך הוא לבניו בכבודו ובעצמו. ואל יספר בפניהם כך וכך אירע לי קצת תלאותיו, כי דברים אלה שוברים [את] רוחם כמדומה להם כי בשבילם אומר כן וכמעט אין לו שכר בעמלו. ויכבדם כאדונים לו. וכן מצינו באברהם (בראשית י"ח, ג') שקראם אדונים, וגדולה הכנסתם יותר מקבלת פני שכינה. ובשעת האוכל יראה עצמו כמצטער על שאינו יכול להיטיב להם יותר, וכן הוא אומר (ישעיה נ"ח, י') ותפק לרעב נפשך, תצא נפשי שאין לי מה ליתן לך. ואם ילינו אצלו ישכיבם במיטב מטותיו כי גדולה מנוחת העיף בהיותו שוכב בטוב ויותר עושה לו נחת רוח המשכיבו היטב יותר מן המאכילו ומשקהו, וגלגל הוא החוזר בעולם. ובצאתם ילוום, ויתן להם פת צדה לדרך כי על פת לחם יפשע גבר, כי על אשר לא נתן יהונתן לדוד פת לחם בהפרדו ממנו נתגלגל הדבר ונהרגו כהני נוב שמנים וחמשה נושאי אפוד בד. והענק יעניק להם מסת נדבת ידו.
<h2>דף פז.</h2>
ויהיה מקדים בשלום כל אדם אפילו אינו ישראל. כדי שיהיה אהוב ונחמד לבריות, אך לא בשלום אשה.
<h2>דף קי:</h2>
אם אתה רוצה לשכור פועלים ומצאת עניים יהיו בני ביתך, ואל תבזה אותם אלא דרך כבוד תצוה אותם, ותשלם להם שכרם משלם ואל תדחם בלך ושוב כי הרבה לאוין יש בדבר ואליו הוא נושא את נפשו.
